החלטה בתיק ת"א 40582-12-10

רקע

בפניי בקשת מדינת ישראל - משרד הביטחון (להלן: "המבקשת") לחייב כל אחד מהתובעים    (להלן: "המשיבים") להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה.

עסקינן בתביעות נזיקין בשל נזקי גוף שנגרמו לתובעים לפי הטענה במהלך מבצע עופרת יצוקה, ברצועת עזה.

בששת התיקים שבכותרת הוגשה בקשה להפקדת ערובה ובמסגרתה הועלו טענות לחיוב בערובה על ידי המדינה וכן נטענו טענות תשובה על ידי המשיבים אשר מיוצגים כולם על ידי עו"ד יונס תמים.

בישיבת 14/09/11, ונוכח הדמיון הרב בין הטענות בתיקים השונים, הסכימו הצדדים כי בית המשפט ייתן החלטה אחת כוללת לגבי 6 התיקים שעניינם נדון בקד"מ הנ"ל, ותיק זה ביניהם.

טענות המבקשת

לטענת המבקשת, סיכויי ההגנה בתיקים הנ"ל מצוינים שכן מדובר בפעולה מלחמתית מובהקת  במסגרת מבצע "עופרת יצוקה" שעל פי חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) התשי"ב - 1952 מוקנית למדינה חסינות מלאה מתביעות נזיקין כגון דא.

לטענת המבקשת, יש לקבל את הבקשה בשל העובדה שהמשיבים הנם "תושבי חוץ", אין ביכולתם להצביע על רכוש השייך להם בתחומי המדינה ועל כן לא ניתן יהיה להיפרע מהם באם תדחה התובענה וייפסקו הוצאות לטובת המבקשת.

עוד נטען כי יש צורך הן בהוכחת האחריות והן בהוכחת הנזק, על המבקשת לשאת בעלויות גבוהות של הכנת חוות דעת נגדיות לשלילת הקשר הסיבתי בין סוג הפציעה ורסיסי הירי וכיוצ"ב.

לטענתה, יש לדחות את התביעה גם  בשל העובדה שלא הוגשה חוות דעת רפואית להוכחת נזקי המשיבים כנובעים מפגיעת כוחותינו וכן לצורך הוכחת סיבת הפציעה ושאלת הקשר הסיבתי.

עוד נטען כי יש לחייב בנפרד כל  תובע  וכל אחת מקבוצות העיזבונות בסכום ערובה ממשי אשר יהווה תחליף אמיתי, הגיוני וריאלי  אשר יבטיח את הוצאותיה המרובות של המבקשת וזאת בשל אי היכולת להיפרע מנכסי התובעים בשל היותם תושבי עזה.

לטענת המבקשת, קביעת ערובה בשיעור נמוך פוגעת בקניינה של הנתבעת שהנו זכות יסוד חשובה מזו של התובעים שכן פגיעה בקניינה של המדינה מהווה פגיעה בקניינו של הציבור בכללותו.

תגובת המשיבים

לטענת המשיבים יש לדחות את הבקשות להפקדת ערובה.

לטענתם, הבקשה להפקדת ערובה נועדה לחסום את דרכם מלברר את התביעה לגופה וזאת משיקולים זרים ותוך  ניצול לרעה של הליכי בית המשפט.

עוד נטען כי טענותיה של המבקשת הן סתמיות, לא מבוססות ואין די בכך שהמבקשת תטען כי סיכוייה של התביעה קלושים.

לטענת המשיבים, יש לפצל את הדיון בעניין האחריות מן הדיון בעניין הנזק ובכך יחסכו או יצמצמו בהוצאות שני הצדדים ובעיקר בהוצאות המבקשת.

לטענתם, המבקשת נוהגת להגיש בקשות דומות בכל התיקים באופן שיטתי וללא אבחנה או הצדקה אף בתיקים שהיא מודה באחריותה ומנהלת מו"מ לסיימם וזאת כדי לפגוע בזכות הגישה לערכאות ולנעול את שערי בית המשפט בפני התובעים.

ב"כ המשיבים הפנה בתגובתו להחלטה שניתנה על ידי כב' השופט חשין בבש"א 2230/99 בר נגד סביח תק - מח 99 (2) 2381 שם נקבע כי אין להערים מכשולים בדרכו של תובע לבירור זכויותיו בבית המשפט, שם העדיף בית המשפט את זכותו של התובע להביא עניינו בפני בית המשפט מפגיעה ביכולתה של המדינה לגבות הוצאות. כמו כן הופנה בית המשפט להחלטות נוספות שדחו את בקשות המדינה להפקדת ערובה.